יום שבת, 7 במאי 2016

הסגן של בר כוכבא בורסת המועמדים לסגנות נמצאת על סף פיצוץ




החיים מלאים בהפתעות.

עד לפני שבוע, כל הפרשנים היו משוכנעים שטראמפ יצטרך לחכות לפחות עד ה-7 ביוני, מועד הפריימריז במדינת קליפורניה, כדי להבטיח את זכייתו במועמדות המפלגה הרפובליקנית. במקביל, הילארי כבר נראתה בדרכה הבטוחה למועמדות, והקמפיין שלה כבר עבר לעסוק בטראמפ והחל להתעלם מסאנדרס.

ואז הגיעו הפריימריז באינדיאנה.

אצל הרפובליקנים, הניצחון המסחרר של טראמפ הביא לפרישתם של קרוז וקייסיק.
אצל הדמוקרטים,  שוב הלם סאנדרס בסוקרים, וגבר על הילארי.

בשבוע הבא יתקיימו הפריימריז בווסט וירג'יניה, ובעוד שבועיים יגיע תורן של אורגון וקנטאקי. הסקרים חוזים לסאנדרס ניצחונות בכל אותן התמודדויות. בכל פעם שהילארי מתקרבת לקו הסיום, הוא מוסיף להתרחק ממנה, ובמקום להרגיש את חדוות הניצחון, היא שוב מרגישה את "הברן". ובכל זאת, היא צפויה לזכות במועמדות הדמוקרטית לנשיאות, כל עוד ה-FBI לא ימליץ על העמדתה לדין (ההכרעה צפויה להתקבל החודש).

הניצחון של טראמפ העלה על הפרק באופן מידי את סוגיית המועמדים האפשריים לסגנות. אם במערכות בחירות רגילות שאלת זהות המועמד/ת לתפקיד סגן הנשיא זוכה לתשומת לב משנית, הרי שהפעם מדובר בשאלה שמרעידה את כל המערכת הפוליטית. טראמפ, אשר חבט בקונצנזוס של המפלגה הרפובליקנית פעם אחר פעם, נדרש כעת לזכות בתמיכתם של רבים מאלו שהיו מושא התקפותיו. בחירת סגן אשר מזוהה עם אותו קונצנזוס תאפשר לטראמפ לאחות חלק מהקרעים אותם יצר במכוון.

בצד השני של המפה הפוליטית, החל הקמפיין של הילארי לשחרר רמזים בגזרה זו. קלינטון טרם הכריעה סופית את הקרב מול סאנדרס, וניכר שהרצון לשכנע את תומכיו להצביע עבורה בבחירות הכלליות יהיה שיקול מרכזי. במקביל, יהיה עליה גם לבחון כיצד בחירה זו משפיעה על תמיכתה בקרב המיעוטים, עם דגש על היספאניים ושחורים, שהם כאמור קהל יעד חשוב במפלגה. גם שיקולים מסורתיים כמו הגדלת הסיכוי לזכות במדינות מתנדנדות יילקחו בחשבון.

אבל שניה לפני שאנחנו קונים מניות בבורסת המועמדים האפשריים בשני הצדדים, שנייה לפני שהיא מתפוצצת, כמה מילים ברשותכם על המשרה הזו שנקראת סגן נשיא ארה"ב.

כולם היו סגניי
סגן נשיא ארה"ב הוא התפקיד השני בחשיבותו בפוליטיקה האמריקאית. אדם המכהן בו נמצא "במרחק פעימת לב" מהמשרד הסגלגל, שכן הוא השני ברשימה במידה והנשיא מקפח את חייו בעת מילוי תפקידו (הבא בתור אחריו, הוא יו"ר בית הנבחרים). סגן הנשיא מחזיק גם בתואר נשיא הסנאט (הבית העליון בקונגרס). במידה ומאה חברי בית זה נקלעים להצבעה המסתיימת בתיקו (50-50), סגן הנשיא מצביע על מנת להכריע בסוגיה.

מתוך 47 סגני הנשיאים שכיהנו מאז הקמת ארה"ב ועד היום, ארבעה עשר הפכו בהמשך לנשיאים. חלקם התגלגלו לתפקיד כתוצאה ממוות של הנשיא המכהן. אחרים השלימו כהונות מלאות כסגנים, ולאחר מכן התמודדו בהצלחה בבחירות. סגן נשיא בודד (ג'ראלד פורד) הושבע לנשיאות לאחר התפטרות הנשיא המכהן. פורד מונה לסגנות על ידי הנשיא (ריצ'ארד ניקסון) לאחר התפטרות הסגן הראשון, (ספירו אגניו). עובדה זו הופכת אותו לנשיא היחיד בהיסטוריה שמעולם לא נבחר על ידי אזרחי ארה"ב לשמש בתפקיד.

מועמדים לנשיאות ממנים על פי רוב סגנים ממפלגת האם שלהם. שיקולים מרכזיים העומדים לנגד עיניהם הם כשירותו של הסגן לשמש כנשיא במידה ויידרש לכך, ושיפור הסיכוי לזכות בבחירות. מעבר להיבטים הללו, קיימת כמובן גם חשיבות למידת הצייתנות שהנשיא מעריך כי יזכה לה מצד סגנו המיועד. מאז שסגן הנשיא ג'ון סי קלהון קרא תיגר על הנשיא אנדרו ג'קסון ב-1833, בשאלה הנוגעת למכסים, והשני איים לתלות אותו בתגובה, היו מערכות היחסים בין שני בעלי תפקידים אלה רגועות יחסית. לעיתים הן אף היו רגועות מדי, שכן סגנים רבים נטו לקיצוניות השנייה עד כדי חוסר מעש וחוסר השפעה על סדר היום. כפי שפירטתי בפוסט "היום שאחרי הילארי", בשנים האחרונות סגן הנשיא דווקא כן משחק תפקיד מרכזי בקביעת המדיניות ובעיצוב המציאות.

מרגישים שאתם מוכנים להתחיל להמר? אז להלן מספר אפשרויות העומדות לרשות קלינטון וטראמפ לקראת הבחירות הכלליות. ליידיז פירסט.

מועמדי סגן אפשריים עבור הילארי קלינטון

חוליאן קסטרו

חוליאן קסטרו הוא שר הדיור והפיתוח העירוני בממשל אובמה, ולשעבר ראש עיריית סאן אנטוניו, העיר השביעית בגודלה בארה"ב. הוא אחד מתוך צמד תאומים זהים, ואחיו התאום חואקין הוא חבר קונגרס מטעם מדינת טקסס, ממנה הגיעו שניהם.

קסטרו (בן 41) הוא כוכב עולה בשמי המפלגה הדמוקרטית בשנים האחרונות. ב-2012 הוא נשא את הנאום המרכזי (The Keynote Address) בוועידה הדמוקרטית בשארלוט, ומאז עולה שמו חדשות לבקרים כמועמד אפשרי לסגנות. הוא כריזמטי, בן לקבוצת מיעוט וגודל על ידי אם חד הורית. מתחיל להישמע מוכר, הלא כן?

יתרונות
בראש ובראשונה, מדובר בהיספאני. ההיספאניים היוו את לשון המאזניים בשתי מערכות הבחירות בהן זכה הנשיא אובמה, ורבים במפלגה חושבים שהענקת תפקיד הסגן לנציג מיעוט זה תהווה גמול הולם. ברמה האלקטורלית, קסטרו אינו צפוי להעביר את טקסס לצד הדמוקרטי (הגם שמדינה זו הולכת ונעשית "כחולה" ככל שהשנים נוקפות), אבל הוא כן צפוי לבסס את עדיפות המפלגה בניו מקסיקו, בקולורדו ובנבאדה. שיעור ההיספאניים במדינות אלו הינו גבוה, ומעבר לכך, עצם העובדה שהוא מגיע מדרום מערב ארה"ב עשויה לתרום למאמץ. לבסוף, הוא צפוי לשמר את תמיכת הצעירים, אותם הכניס אובמה בהמוניהם למפלגה ב-2008, ולעודד אותם להצביע באחוזים גבוהים.

חסרונות
בשנה שבה המועמד הרפובליקני מכנה מהגרים לא חוקיים "אנסים", סביר להניח שההיספאניים ייטו בכל מקרה לטובת הדמוקרטים. נשאלת אם כן השאלה עד כמה דחוף לחזר אחרי קולותיהם, והאם לא כדאי להשתמש במועמדות לסגנות כדי לקדם יעדים אחרים. נקודה נוספת היא מידת התאמתו של קסטרו לתפקיד. ראשית, הוא צעיר מאוד. גילו כיום זהה לגיל בו נבחר דן קווייל, סגנו של ג'ורג' בוש האב, אשר זכור כאחד מסגני הנשיא הגרועים בהיסטוריה המודרנית. מעבר לכך, מרבית הסגנים בשנים האחרונות היו סנאטורים, מושלים, או נושאי התפקידים הבכירים ביותר בממשל. מסיבות אלו, בחירה בקסטרו עלולה להוות נטל משמעותי אשר יחייב את הקמפיין להתגונן בפני ביקורת עניינית.

שארוד בראון

שארוד בראון הוא סנאטור מטעם מדינת אוהיו משנת 2007. באמתחתו גם 14 שנות ניסיון כחבר קונגרס מטעם המדינה.

בראון (בן 63) הוא פוליטיקאי מנוסה. כיאה לדמוקרט ממדינות "חגורת החלודה" (עליהן הרחבתי בפוסט הקודם - "מכהמתחת לחגורה"), הוא מתנגד נחרצות לסחר חופשי, ואף כתב ספר תחת הכותרת "מיתוסים אודות סחר חופשי" (Myths of Free Trade). במקביל, הוא גם מזוהה עם תעשיות הייצור ועם איגודי העובדים באוהיו ובארה"ב כולה. 

יתרונות
אוהיו היא מדינה מתנדנדת עתירת אלקטורים, ואף מועמד רפובליקני לא זכה בנשיאות מבלי לזכות בה. שיפור סיכויי הדמוקרטים לזכות במדינה באמצעות הסגן עשוי להיות צעד משמעותי. מעבר לכך, הילארי מזוהה עם הפלג התומך בסחר חופשי בקרב הדמוקרטים, והיא תתמודד מול רפובליקן שמתנגד לו. על כן, קיימת סכנה שאנשי הצווארון הכחול ייטו לטראמפ. בראון בתור סגן יוכל לסייע לבלום מגמה זו, שכן הוא מנהיג המאבק בקונגרס כנגד ה"שותפות הטרנס-פאסיפית" (Trans Pacific Partnership) שמקדם אובמה. יש גם בונוס: אשתו של בראון היא עיתונאית זוכת פרס פוליצר. אם אפשר להעמיד עוד נשים חזקות מול טראמפ כדי להדגיש את מגרעותיו בתחום, כדאי לעשות זאת.

חסרונות
בראון הוא "פוליטיקה ישנה". הוא מבוגר (63), לבן, ולא כריזמטי בעליל. טיקט שלו ושל הילארי יחד עשוי להחליש את תמיכת המיעוטים, ולגרום להם להצביע באחוזים נמוכים יותר מאשר בשנותיו של אובמה. לאופציה זו יש גם בעיות טקטיות. במידה ובראון ייבחר, יוכל ג'ון קייסיק, מושל אוהיו, למנות במקומו סנאטור רפובליקני, ולפגוע בסיכויי הדמוקרטים להבטיח רוב בסנאט. ולבסוף, בראון כסגן יימצא על מסלול התנגשות עם הילארי כנשיאה. להילארי יש רקורד גרוע בכל הנוגע לתמיכה באיגודי עובדים, ובאחרונה אף אמרה שבכוונתה לגרום לכורי הפחם לאבד את עבודתם (אם כי התנצלה על אמירה זו). אין אינדיקציות לכך שעמדותיה בנושאים הללו השתנו, וסגן מרדן זה הדבר האחרון שהיא זקוקה לו.

טים קיין

טים קיין הוא סנאטור מטעם מדינת וירג'יניה משנת 2013. בין השנים 2007-2010 הוא שימש כמושל אותה מדינה.

קיין (בן 58) הוא דמוקרט קתולי ממדינה דרומית, ועל כן הוא מתון בנושאים רבים. יש לו ניסיון עשיר בנושאי חוץ וביטחון, הוא דובר ספרדית שוטפת, ותקופתו כמושל וירג'יניה נחשבת לאחת המוצלחות של המדינה בשנים האחרונות. אישית הוא מתנגד להפלות, אבל מאידך הוא תומך בזכות האישה לבחור מה ברצונה לעשות בגופה. 

יתרונות
כמו בראון, גם קיין מגיע ממדינה מתנדנדת. הרפובליקנים הפסידו בווירג'יניה בפעמיים האחרונות, ועם קיין על הטיקט, הסיכוי להוסיף פעם שלישית גבוה. הפלוס לעומת בראון, הוא שהמושל הנוכחי בווירג'יניה הוא דמוקרט (טרי מקאוליף(, ולכן השבעת קיין לסגנות לא צפויה לפגוע במאמצי הדמוקרטים לכבוש את הסנאט. הוא אמנם גבר לבן, אבל פופולרי מאוד בקרב אפרו-אמריקאים במדינתו. הוא גם הסנאטור הראשון בהיסטוריה שנאם נאום שלם בסנאט בספרדית ואף לימד במיסיון בהונדורס, פרטים ביוגרפיים אשר צפויים להעניק לו אפיל דומה בקרב ההיספאניים. לבסוף, קיין בקיא בנושאי חוץ: הוא שימש כראש תת-הועדה ליחסי חוץ במזרח התיכון ובאסיה וללוחמה בטרור.

חסרונות
עמדותיו המתונות של קיין בנושאים כמו הפלות אולי יסייעו בקרב עצמאיים, אך גם תהוונה נטל בכל הנוגע להלהבת בסיס הבוחרים. כסנאטור, קיין תמך בהענקת סמכויות על לאובמה בכל הנוגע לחתימת הסכמי סחר, מתוך שאיפה לקדם את "השותפות הטראנס פאסיפית", הסכם הסחר החופשי שעומד על הפרק. לפיכך, בחירה בו צפויה לדחות את תומכי סאנדרס, אותם חייבת הילארי לרצות, ובמקביל לשלוח את אנשי הצווארון הכחול לחיקו של טראמפ. לבסוף, לקיין יש רקורד בעייתי ביחס לישראל. הוא אחד משמונה סנאטורים אשר בחרו להחרים את נאומו של נתניהו בקונגרס, והוא אינו חתום על המכתב מטעם 83 סנאטורים שמעודד את אובמה להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל.

בסבירות נמוכה יותר: אליזבת' וורן
על הסנאטורית מטעם מדינת מסצ'וסטס כתבתי בהרחבה בפוסט "היום שאחרי הילארי", בנוגע להיותה מועמדת אפשרית לנשיאות במידה ו"פרשיית האימיילים" תסתבך. היא פופולרית מאוד בקרב כל מצביעי המפלגה, ולכן יכולה לספק מענה לאפתיה שמגלים רבים כלפי הילארי. אך גם לוורן יש את אותה בעיה טקטית שיש לבראון (המושל במסצ'וסטס, צ'ארלי בייקר, הוא רפובליקן). בנוסף, קיים קונצנזוס בקרב דמוקרטים, לפיו היא המנהיגה הלא רשמית של המפלגה בסנאט, וכי שם היא הכי אפקטיבית בקידום האג'נדה הליברלית.

מועמדי סגן אפשריים עבור דונלד טראמפ

ג'ון קייסיק

ג'ון קייסיק הוא מושל מדינת אוהיו משנת 2011. לפני בחירתו לתפקיד המושל, הוא שימש במשך 18 שנה כחבר קונגרס מטעם המדינה.

קייסיק (בן 63) הוא מושל פופולרי. כלכלת אוהיו תפקדה לא רע תחת הנהגתו. ביחס למפלגתו הוא מתון מאוד בכל הנוגע לנישואים חד מיניים, אבל מתנגד בחריפות להפלות. במהלך התמודדותו על מועמדות המפלגה הרפובליקנית, סקרי דעת קהל הראו שהוא המועמד המוערך באופן החיובי מכולם, וכי הוא גובר על הילארי קלינטון בפער ניכר.

יתרונות
קייסיק הוא ה-Obvious Choice, שכן טראמפ כבר הודיע שיהיה מעוניין לבחון את האפשרות למנות אותו לסגן. טראמפ זקוק בדחיפות לפוליטיקאי מנוסה המזוהה עם הממסד הרפובליקני, אשר יוכל לסייע לו לאחד את שורות המפלגה סביבו. בעוד שמועמדים אחרים שכבר תמכו בטראמפ, כמו כריס כריסטי, איבדו כל כבוד במפלגה, לקייסיק עדיין יש תדמית חיובית. לכן, הוא יוכל לשכנע לפחות חלק מהתורמים ומאנשי המנגנון לתמוך במועמדות. בנוסף, השניים כמעט ולא תקפו זה את זה במהלך הקמפיין עד כה (למעט "נאום הפנקייק" בו לעג טראמפ לאופן בו קייסיק אוכל). לבסוף, קייסיק יגדיל משמעותית את הסיכוי לזכות באוהיו, מדינה שבלעדיה אין לטראמפ אופק כלשהו לניצחון בבחירות.

חסרונות
ראשית, קייסיק השיב עד כה לחיזורים של טראמפ במסרים שנעים בין אמביוולנטיות לבין חוסר חשק. הוא אינו צעיר, והתמודדות לצד המיליונר האקסצנטרי עשויה לפגוע בפופולריות שלו ולקצר את הקריירה הפוליטית שלו במידה ויפסיד. שנית, חרף העובדה שהוא מוערך במפלגה, רבים מרגישים שהישארותו במרוץ היוותה "סוס טרויאני" שפיצל את קולות הרפובליקנים וסייע לטראמפ להיבחר למועמדות. השמועות על מגעים מוקדמים בין השניים תרמו לחשדנות זו. אי לכך, ייתכן שטראמפ צריך לבחור אדם אחר, אהוד עוד יותר על ידי הממסד, על מנת לזכות לתמיכת המפלגה. שלישית, קייסיק הוא גבר לבן ומבוגר, וקהל הבוחרים אליו מכוון טראמפ הוא גם כך מהצרים שידעה המפלגה.

סוזנה מרטינז

סוזנה מרטינז היא מושלת מדינת ניו מקסיקו משנת 2011. לפני בחירתה למושלת, היא שימשה בשלל תפקידים משפטיים במערכת הציבורית של מדינתה.

מרטינז (בת 56) היא אחת מהדמויות הפופולריות ביותר כיום במפלגה הרפובליקנית. היא האישה הראשונה שנבחרה לשמש כמושלת ניו-מקסיקו, ההיספאנית הראשונה שעומדת בראש איגוד המושלים הרפובליקנים, ורק אחת משני מושלים רפובליקנים המגיעים מקבוצת מיעוט (ביחד עם ניקי היילי, מושלת דרום קרוליינה ומועמדת נוספת לסגנות, אודותיה כתבתי בפוסט "בחירתה של ניקי").

יתרונות
מרטינז לכאורה נתפרה למידותיו של טראמפ בכל הנוגע לתפקיד הסגן. ראשית, היא אהודה במיוחד בקרב אנשי המפלגה (יותר מקייסיק) ותהיה אידיאלית לאיחוי הקרעים שנוצרו בינם ובין טראמפ. שנית, היא אישה חזקה וכריזמטית. טראמפ צפוי לספוג קיתונות של רותחין בגין אמירותיו לאורך השנים ובמהלך הקמפיין כלפי נשים. התחושה שנוצרה היא שרק מינוי של אישה דומיננטית לסגנות והעלתה על נס יוכל לחפות במקצת על קושי זה, ולסייע לטראמפ לשפר את האור השלילי בו רואות אותו כ-80% מהנשים בארה"ב. שלישית, מוצאה המקסיקני של מרטינז הוא נכס אדיר. פרט ביוגרפי זה יסייע לטראמפ להתנער מתדמית שונא המיעוטים, ולמקד את הדיון בהגירה בלתי חוקית.

חסרונות
תדמיתו של טראמפ בקרב נשים והיספאניים היא כה גרועה, עד שייתכן שמינוי אישה היספאנית לסגנות לא יסייע כלל בשיפור המצב. לאור נתוני פתיחה אלו, ייתכן שעדיף לנסות להשיג דברים אחרים באמצעות הסגנות. בנוסף, מרטינז אמנם פופולרית באופן יחסי במדינתה, אך היא אינה צפויה להביא לבחירת ניו מקסיקו ברפובליקנים, לאור אחוזי התמיכה בה זכו הדמוקרטים בשנים החולפות. יתרה מכך, לטראמפ יש בעיית טמפרמנט ומרטינז אינה צפויה לאזן אותו. בדצמבר האחרון נאלצה משטרת סנטה-פה לטפל בפנייה שהובילה למציאתה את מרטינז שתויה ומתנצלת על זריקת בקבוקים ממרפסת חדר המלון שלה. לבסוף, מרטינז התנערה עד כה מטראמפ ומאמירותיו על מקסיקנים.

ניוט גינגריץ'

ניוט גינגריץ' היה יו"ר בית הנבחרים בין השנים 1995-1999 וחבר קונגרס מטעם מדינת ג'ורג'יה במשך 20 שנים. בשנת 2012 התמודד לנשיאות והפסיד את המועמדות למיט רומני.

גינגריץ' (בן 72) הוא אחד מהפוליטיקאים המנוסים ביותר בשורות המפלגה הרפובליקנית. הרטוריקה השמרנית שלו היא חריפה במיוחד, אך בתור יו"ר בית הנבחרים הוא גם הגיע לפשרות רבות עם ביל קלינטון והדמוקרטים, בעידן שבו שיתוף פעולה בין המפלגות הייתה נפוץ הרבה יותר. גינגריץ' מרבה לעסוק בנושאי חוץ, והוא תומך נלהב של ישראל.

יתרונות
מכל השמות שהוזכרו עד כה כסגנים אפשריים, גינגריץ' הוא המועמד שהביע את התמיכה החמה ביותר בטראמפ, מצד הגורמים שככלל אינם מזוהים כלל עם עמדותיו במרבית התחומים. עובדה זו תוכל לסייע לטראמפ לרכוש את אמונם של מצביעים שמרנים, אשר חושדים בניו יורקר אשר תמך בהפלות ברוב ימי חייו. גינגריץ' הוא גם איש אמונו של מיודענו שלדון אדלסון. עובדה זו יכולה להסיר חששות אפשריים לגבי עמדותיו של טראמפ בכל הנוגע לישראל, ובמקביל לספק לו ארנק שמן למימון הקמפיין, שכן הוא אינו מעוניין לשלם בכספו שלו על פרסומות. לבסוף, לגינגריץ' ניסיון עשיר בכל תחומי המדיניות, והוא כבר הוכיח שהוא מסוגל לרשום הישגים תוך שיתוף פעולה עם הדמוקרטים.

חסרונות
גינגריץ' אינו צפוי לסייע לטראמפ לגבש סביבו את המפלגה הרפובליקנית, שכן רבים באליטה אינם מעריכים אותו כלל. לאורך השנים, הוא רכש אויבים רבים במפלגה כתוצאה מיחסי אנוש גרועים. במקביל, לא פעם הוא הביך את הרפובליקנים עם רעיונות כמו להקים קולוניות על הירח ולבטל חוקים המגבילים העסקת ילדים. בתור יו"ר בית הנבחרים, הוא חתום על תבוסה בבחירות לקונגרס בשנת 1998. גינגריץ' גם צפוי לפגוע במאבק על הקול הנשי. בדומה לטראמפ, הוא נשוי בפעם השלישית, לאחר שהתגרש מנשותיו הקודמות, כאשר הן אובחנו כחולות סרטן וטרשת נחוצה בהתאמה. אם טראמפ רוצה להוסיף לטיקט אופי אנושי וחביב כדי לאזן את עצמו, גינגריץ' לא יספק לו את הסחורה.

עוד לא הצטרפתם בפייסבוק?
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של הבלוג, "בחירות בארה"ב 2016", ותוכלו לקבל עדכונים על כל פוסט שמתפרסם, או על חומרים מרתקים נוספים הקשורים לבחירות.
כמו כן, אתם מוזמנים לעקוב אחריי בטוויטר, @yiftachdayan, ולקבל את העדכונים משם.

אהבתם את הפוסט?
אתם מוזמנים לשתף אותו בפייסבוק או בטוויטר J

פוסטים קודמים
"מכה מתחת לחגורה" - מיהן המדינות אשר צפויות להכריע את הבחירות הכלליות
"הסקסופון בכה מאוד- תמיכתם של האפרו-אמריקאים בקלינטונים נמצאת בסכנה
"מתקפת הזומבים" - הקרב על הוועידה הרפובליקנית יוצא לדרך
"היסטוריה של אלימות- מהיכן שואב טראמפ השראה לפוליטיקה הגזענית שלו
"בום טראח, נפל תותח" - המוות שהפך את מערכת הבחירות לגורלית במיוחד
"הגנרל, הלוביסט והכומר" - מורה נבוכים למפלגה הרפובליקנית ולעלייתו של דונלד טראמפ
"יום שלישי את יודעת" - שאלות המפתח החשובות ביותר לקראת סופר טיוזדיי
"בחירתה של ניקי- האישה שיכולה להכריע את הפריימריז הרפובליקניים בדרום קרוליינה
"היום שאחרי הילארי- מהי תכנית ב' של המפלגה הדמוקרטית
"כולם שונאים את טד" - על המנצח הגדול באיווה שמטריף את שתי המפלגות
"ארבעת הלא כל כך מופלאים" - על ניו האמפשייר ומועמדי הממסד הרפובליקני
"Yes She Can?" - על הצרות של הילארי קלינטון
"בים בם תירס חם" - על הבחירות המקדימות של הרפובליקניים באיווה

21 תגובות:

  1. מה דעתך לגבי האפשרות שבמידה והילארי תיבחר היא תמנה את ביל לתפקיד רשמי? ואם כן, לאיזה תפקיד?

    השבמחק
    תשובות
    1. ממש ממש ממש קשה לי להאמין.
      היא עבדה כל כך קשה בשביל להגיע למעמד הזה בזכות עצמה, הדבר האחרון שהיא צריכה זה את הצל של ביל באופן רשמי. מספיק גרוע שכל מהלך מדיניות שלה יושווה לימיו של ביל כנשיא.

      מחק
  2. מה הסיכוי שטראמפ יהיה הנשיא הבא? במבט שטחי על הסקרים נראה שיש יותר סיכוי שקלינטון תעבור את ה400 צירים מאשר שטראמפ ינצח בהפרש זעום.
    יש סיכוי שניו ג'רזי או ניו יורק יהפכו למדינות מתנדנדות?

    השבמחק
    תשובות
    1. שום סיכוי להערכתי (לגבי השאלה שלך על ניו ג'רזי וניו יורק).

      מי שכן יכולות להתהפך הן מדינות "חגורת החלודה" (פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין) עליהן כתבתי בפוסט הקודם. אבל אתה צודק, טראמפ ייאלץ ככה"נ להילחם בהרבה חזיתות שרפובליקנים רגילים לא יצטרכו. לאחרונה התפרסמו סקרים מאוד בעייתיים במדינות כמו יוטה (בה הוא מפסיד לקלינטון) וג'ורג'יה (בה הוא מוביל עליה ב-1%).

      אז לשאלתך, יש סיכוי, אבל הוא בפירוש לא גדול. צריכים לקרות עוד כמה דברים לא צפויים על מנת שהוא ייבחר.

      מחק
  3. בין המועמדים האמריקאים בן קרסון לא מוזכר? מדובר במישהו שפוגע בהילרי גם עם השחורים וגם עם המערב התיכון

    השבמחק
    תשובות
    1. קרסון בהחלט מועמד. הקטע הוא שטראמפ אומר כל הזזמן שהוא רוצה מישהו עם ניסיון של משילות. קארסון, בדיוק כמו טראמפ, מעולם לא החזיק בשום תפקיד נבחר, אז זה לא כ"כ מסתדר. בנוסף, הוא לא ממש עוזר לטראמפ לאחד סביבו את הממסד המפלגתי הקיים, כי גם הוא לא משתייך אליו.

      מחק
    2. קרסון חבר בוועדה שבוחרת את סגן הנשיא של טראמפ אז כנראה שהוא לא מועמד.
      מה עם ניקי היילי? אם כי אני חושב שהיא פיקחית מדי בשביל להיכנס להרפתקאה כזו והיא תעדיף לרוץ בעצמה ב2020 לנשיאות או לפחות לסגנות תחת פוליטיקאי כמו פול ראיין.

      מחק
    3. מאז אותה תגובה, קרסון אכן מונה לאותה ועדה והסיכויים שיהיה המועמד לסגן פחתו עוד יותר.

      ניקי היילי כבר הביעה סירוב חד משמעי. היא מזוהה מאוד עם הממסד, וכפי שאמרת, פוליטית ייתכן שעדיף לה להמשיך להיות מושלת פופולרית במדינה חשובה, ואז לשקול שוב את דרכה. שתי האופציות שציינת (מועמדות ב-2020 או סגנות לריאן או לרפובליקני אחר) אפשריות גם לדעתי.

      מחק
  4. מה הרלוונטיות של התמיכה בישראל אצל המועמדים הרפובליקאים? גם ככה מרבית היהודים מצביעים לדמוקרטים בהפרש ניכר. יש מצב לסגנות של ברני עבור הילארי, או שדבר כזה מייד יגרום לכל מצביעי ברני הפוטנציאלים להישאר בבית בתחושת בגידה?

    השבמחק
    תשובות
    1. התמיכה בישראל היא לאו דווקא מאבק על הקול היהודי. ראשית, זה נושא שקרוב מאוד לליבם של האוונגליסטים הכבדים, וצריך לרצות גם אותם. שנית, שלדון. התרומות שלו חשובות מאוד, ואם תמיכה של פוליטיקאי בישראל אינה מובהקת (עד כדי בניה בהתנחלויות), הוא לא צפוי לקבל משלדון כל סיוע.

      לגבי ברני, אני באמת לא חושב. אם כתבתי בפוסט שאת שארוד בראון הילארי עשויה לא לקחת כי היא לא רוצה סגן מרדן, אז ברני סנדרס זה אותו סיפור כפול עשר בערך.

      מחק
    2. לפי מה שאתה מכיר, האם תמיכה בישראל יכולה דווקא לפגוע במועמד, למשל בקהילה המורמונית (סתם זורק)?

      מחק
    3. מממ...האמת שאני ממש לא יודע להגיד על הקהילה המורמונית משהו מובהק בהקשר של תמיכה בישראל.

      בד"כ ליברטריאנים אינם אוהדי ישראל גדולים (עם דגש על קהל תומכיו של רון פול), ויש כיסים של קהילות קתוליות שגם כן אינן תומכות (אם כי השפעתן אינה רבה).

      מחק
    4. אצל הליברטריאנים הדגש הוא על הימנעות מהתערבות זרה במדינות העולם וקשר שלילי עם הניאו-קונים. משכך, קלינטון היא המועמדת השנואה ביותר עליהם וטראמפ עדיף גם בגלל התבטאויות מסוימות שלו על מדיניות חוץ, מה גם שבחירה בטראמפ היא תקיעת אצבע בעינו של הממסד, פעולה שתמצא חן בעיני רוב הליברטריאנים.
      כך שאני לא חושב שסוגיית סגן הנשיא כל כך חשובה בשבילם.

      מחק
  5. מה לגבי מצב שבו הFBI מעיף את קלינטון מהמירוץ? האם ג'ו ביידן יכנס או אולי זה יהפך למירוץ תלת ראשי עם בלומברג שמקבל את המיינסטרים וטראמפ וסנדרס שמפצלים ביניהם את הקהל האנטי ממסדי.

    השבמחק
    תשובות
    1. שאלה טובה אברהם :)
      אני נוטה להאמין שהמפלגה הדמוקרטית תקדם מועמדות של ביידן. טכנית זו לא אמורה להיות בעיה, כי אם הילארי יוצאת מהתמונה (לאור פרשיית האימיילים), מותר לצירים להצביע למי שהם רוצים. במצב זה, גם ביידן, שלא התחרה באף פריימריז, עדיין יהיה הפייבוריט לזכייה במועמדות. יחד עם זאת, במצב זה, יכול להיות שלא יהיה מנוס מלהעניק לסנדרס את תפקיד הסגן, או לחלופין למנות את אליזבת' וורן ולזכות בתמיכתו של סנדרס למהלך.

      ביידן הוא "מיינסטים" כמו הילארי, ולכן אני לא מאמין שהתמודדות שלו תביא לכניסה של בלומברג.

      מחק
    2. השאלה על בלומברג היא במצב בו סנדרס הוא המועמד.

      מחק
    3. כן אני מבין.
      התסריט שסנדרס יהיה המועמד הוא כמעט בדיוני בשלב הזה, אבל בהנחה שזה איכשהו יקרה, הדדליין להרשמה לקלפי בהרבה מדינות עבר ובהרבה מדינות אחרות הולך ומתרחק.

      להערכתי בלומברג יתקשה מאוד "להתארגן" בזמן שנותר בנקודה שבה נדע בוודאות שסנדרס הוא המועמד.

      מחק
  6. שמעתי שמועות שזורקים הרבה את השם של מרקו רוביו בתור מועמד לטראמפ.
    לאור ההיתקלויות ביניהם זה יהיה מפתיע.
    מה אתה חושב שהסיכויים שלו? המעלות והחסרונות בהבאתו לתפקיד?

    השבמחק
    תשובות
    1. היו שמועות - אבל רוביו כבר הוציא הודעה די חד משמעית לתקשורת שאין בכוונתו להיות הסגן של טראמפ.

      יתרונות - מביא היספאניים (בעיקר קובניים) ותמיכה בפלורידה (אם כי הפופולריות שלו שם בירידה). אולי גם קולות צעירים, לאור העובדה שהוא עצמו צעיר. לבסוף - רוביו הוא חביב הממסד, אז תמיכה שלו יכולה להביא גם את הגורמים הנציים ביותר במדיניות חוץ (גראהם, מק'קיין, קריסטול ואחרים) לתמוך בטראמפ.

      חסרונות - צעיר (זה גם חסרון, כי תמיד תוקפים סגנים צעירים בטענה שהם אינם כשירים להיות נשיאים), לא עוזר לטראמפ כלל במדינות "חגורת החלודה".

      מחק
  7. הניאו קונים לא יתמכו בטראמפ.
    קלינטון היא לגמרי חביבה עליהם לאור החיבה שלה לרצח בני אדם מחוץ לארה''ב (בסגנון אולברייט ) והעובדה שהיא שפוטה של וולסטריט.

    השבמחק
    תשובות
    1. הניאו-קונים הם אכן השונאים הכי גדולים של טראמפ בתוך המפלגה הרפובליקנית, ורובם לא יקיימו קמפיינים עבורו, אבל חלק גדול מהם כבר התחיל "לעכל" ולהביע הסכמה לכך שהוא המועמד. פיטר קינג (חבר קונגרס מניו יורק) הודיע שיתמוך בו, וגם לינדזי גראהם התקשר אליו וניהל איתו "שיחה חיובית".

      בתכל'ס - אני מסכים איתך, הם בפירוש מעדיפים את הילארי, ואני לא אהיה מופתע אם רובם יצביעו לה. אבל הם לא יכולים להביע בה תמיכה בפומבי כי אז הקריירה שלהם גמורה.

      מחק